היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל, ד"ר איל חולתא השתתף היום בכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ואמר כי "העיסוק באיראן הופך להיות קונצנזוס בינלאומי – איראן היא לא בעיה רק שלנו".

חולתא התייחס לסוגיית מערכת היחסים שבין המל"ל לקבינט המדיני-ביטחוני: "הקבינט הוא פורום קבלת החלטות ולא גוף מפקח. הדרג המדיני צריך לעסוק בחלופות אסטרטגיות, ובקביעת יעדים זאת במקביל לתהליכים ארוכי טווח. יתרה מכך, מכאן נגזרת דירקטיבה שצריך להנחיל בארגונים לטובת תכנון. תפקיד המטה לביטחון לאומי הוא לבחון, להוביל ולהכין את הנושאים שצריכים להגיע להצגה וקבלת החלטה בקבינט ולנהל את תהליך מעגל התכנון. זה מתבצע בין היתר, על ידי ניסוח הערכת המצב של הביטחון הלאומי".

על מערכת היחסים שבין הדרג המדיני לדרג הצבאי, אמר ראש המל"ל, כי: "דו"ח עמידרור הוא המסמך הכתוב העדכני ביותר שמדבר על מערכת היחסים שבין הדרג המדיני לבין המערכות הביטחוניות, ומגדיר את תפקיד המל"ל בין הדרג המדיני למערכת הביטחון. יש פונקציה ייעודית ובכירה במל"ל – רח"ט ועדות שרים, שתפקידה הוא ניהול הקשר עם שרי הקבינט בשגרה ובחירום. אנחנו מעבירים להם חומרים ומקבלים מהם הערות, זה קורה בע"פ, בכתב ובמסגרות אחרות. בפרט לקראת כניסת הממשלה החדשה אנחנו בונים את "תכנית 100 הימים" לקליטת קבינט חדש אשר בתוכו יש סילבוס שלם להעמקות וההעברות ידע שנחוץ לכל קבינט נכנס".

בהמשך דבריו, התייחס חולתא לסוגיית הגרעין האיראני וההזדמנויות האזוריות: "האתגר הביטחוני העיקרי שישראל עומדת בו ממשיך להיות איראן והוא רב-מימדי", הבהיר. "הגרעין האיראני והפעילות האזורית של איראן הן בליבת העיסוק, נוסף לטרור הגלובאלי שהוא משמעותי וכל הנ"ל חורג מגבולותינו".

צילום: עודד קרני

עודד קרני

הוא סיפר: "בסוף השבוע האחרון השתתפתי בכנס שעוסק בביטחון לאומי בבחריין. העיסוק באיראן הופך להיות קונצנזוס בינלאומי – איראן היא לא בעיה רק שלנו, והיטיבה להגדיר נשיאת הנציבות האירופית את איראן כבעיה גלובלית".

ביחס לההזדמנויות אמר: "ישראל משתלבת במרחב. זהו תהליך שהחל בהסכמי אברהם דרך פורום הנגב, ובממשק ארוך ואינטימי מאוד של ראש הממשלה, של המל"ל ומשרד החוץ עם המקבילים באיזור".

עוד הוסיף: "אנחנו נמצאים בתקופה של פריחה מאוד גדולה בשנה וחצי האחרונות בעניין הזה, ולא רק בהיבט ביטחוני, אלא גם בהיבט כלכלי ותרבותי עם המדינות מסביב: הסכמי סחר שחתמנו ופרוייקטי אנרגיה חוצי גבולות שעשינו במרחב. מערכות היחסים שבדרך כלל אנחנו מסתכלים עליהן בעיניים ביטחוניות – הופכות להיות כלכליות וחברתיות".